April 18 2025•Oded B
מערכת הבריאות בישראל נחשבת לאחת מהמתקדמות בעולם, עם רופאים מיומנים וטכנולוגיות חדשניות. אולם, כמו בכל מערכת אנושית, גם בה מתרחשות טעויות. רשלנות רפואית היא מציאות כואבת עבור אלפי ישראלים מדי שנה, כאשר טיפול רפואי שנועד לרפא מסתיים בפגיעה או נזק למטופל.
רשלנות רפואית מוגדרת כמצב בו איש מקצוע רפואי לא עמד בסטנדרט הטיפול הראוי והמקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. חשוב להבין כי לא כל טעות רפואית או תוצאה לא רצויה של טיפול נחשבת לרשלנות. על מנת שמקרה יוגדר כרשלנות רפואית, עליו לעמוד במספר קריטריונים משפטיים, ביניהם הוכחת חובת זהירות, סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל, וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם.
על פי נתוני משרד הבריאות ומחקרים שפורסמו ב-TheMarker ו-Ynet, ישנם מספר תחומים רפואיים בהם שכיחות מקרי הרשלנות גבוהה יחסית:
ההשלכות של רשלנות רפואית חורגות הרבה מעבר לפגיעה הגופנית המיידית. מחקרים מראים כי נפגעי רשלנות רפואית חווים לעתים קרובות טראומה נפשית משמעותית, אובדן אמון במערכת הרפואית, וקשיים בחזרה לשגרת חיים נורמלית. מבחינה כלכלית, העלויות יכולות להיות עצומות: טיפולים רפואיים נוספים, אובדן ימי עבודה, ובמקרים חמורים – אובדן יכולת ההשתכרות לצמיתות.
אחד האתגרים המשמעותיים בתביעות רשלנות רפואית הוא נטל ההוכחה המוטל על המטופל. על התובע להוכיח את כל יסודות העוולה, כולל הפרת חובת הזהירות והקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק. מורכבות זו מועצמת בשל פערי המידע והידע בין המטופל לגורמים הרפואיים, והצורך בחוות דעת מומחים יקרות.
על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, רק כ-20% מתביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפסיקה לטובת התובע, נתון המדגיש את מורכבות ההליך המשפטי בתחום זה.
בשנים האחרונות חלו מספר שינויים חקיקתיים ורגולטוריים שנועדו לשפר את הגנת המטופל ולהקל על מימוש זכויותיו. חוק זכויות החולה, שנחקק ב-1996, מהווה אבן דרך משמעותית בהגנה על זכויות המטופלים בישראל. בנוסף, הוקמו מנגנוני בקרה ופיקוח במשרד הבריאות וכן נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים.
צמצום מקרי הרשלנות הרפואית דורש גישה רב-מערכתית. בתי החולים וקופות החולים משקיעים משאבים רבים בהכשרות לצוותים רפואיים, שיפור תהליכי עבודה, והטמעת מערכות טכנולוגיות לצמצום טעויות אנוש. במקביל, מתחזקת המגמה של שקיפות ודיווח על אירועים חריגים, כחלק מתרבות ארגונית המעודדת